כיצד ניתן לחיות חיים מלאי משמעות?

הפסיכיאטר האוסטרי וניצול השואה ויקטור פרנקל טען כי המוטיבציה העיקרית של האנושות היא למצוא משמעות בחיים. בעוד תיאוריות פסיכולוגיות אחרות מציגות אנשים כמונעים בעיקר על ידי רצון לצבור כוח או לרדוף אחר הנאה, פרנקל טען כי הצורך העמוק ביותר שלנו הוא משמעות, לדעת כי לחיים שלנו יש מטרה. מציאת משמעות באירועי החיים חיונית יותר מנסיבות החיים. אפילו בחשכת מחנה ריכוז, הוא אמר שהשאלה הבסיסית ביותר היא לא אם או איך לשרוד, אלא למה לשרוד, עבור מה שווה לשרוד. עבודתו של פרנקל מאשרת את יכולת ההתעלות העצמית של אנשים, את היכולת להסתכל מעבר לרצונות המיידיים שלנו ולהיות חלק ממשהו גדול יותר.

הרעיון שכבני אדם, לא רק שאנו יכולים אלא חייבים להתחבר למשהו שהוא מעבר לעצמנו מעיד על בריאתנו על־ידי אל אוהב. ואכן, התנ"ך מאשר שאלוהים ברא את בני האדם עם מטרה – לאהוב אותו, זה את זה, ואת הארץ (בראשית פרק א‘ פסוק 28). הוא ברא אותנו באופן כזה שאיננו מסתפקים רק במילוי הצרכים הפיזיים או הרגשיים שלנו. שלא כמו צמחים ובעלי חיים, אנו ניחנים בכמיהה בסיסית למשהו נוסף, שהיא בתמציתה - לאלוהים עצמו.

בני האדם הראשונים חיו בהרמוניה, בשיתוף פעולה הדוק עם אלוהים, אך אז מרדו. מאז אותו רגע עצוב, האנושות בחרה לחיות את החיים בתנאים שלנו במקום לחיות את סוג החיים שאלוהים התכוון אליהם. זה כולל את החיפוש שלנו אחר משמעות. אנו נאבקים על תחושת מטרה בלימודים, בקריירה ובמערכות היחסים שלנו. בחברה כה תחרותית, רוויה בטכנולוגיה, כל כך קל להימלא בתחושה של ריקנות או חוסר שימת לב, תוך התמקדות בעשיית הדברים במקום לדעת למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

פרנקל, שמילותיו נכונות ורלוונטיות מתמיד בעידן הרשתות החברתיות, התייחס ל"ואקום הקיומי" הנרחב, תחושה של חוסר משמעות שנגרמת בעיקר על ידי שעמום. ערוצי הסטרימינג השונים, הממים, וקליפים מצחיקים של חתול המתחרים על תשומת ליבנו מדברים בעד עצמם. יש לנו גישה קלה לצורות בידור רבות יותר מכל חברה אחרת בהיסטוריה, אך לעתים קרובות הן משאירות אותנו בתחושה ריקה עוד יותר מבעבר. צורך מתמיד בהסחה מסווה געגוע עמוק יותר השולל פתרונות שטחיים.

החדשות הטובות הן שאלוהים סיפק דרך להגשים את הצורך שלנו במשמעות, צורך שהוא הנחיל בנו מראשית. הוא שלח את ישוע, תקוות ישראל ושאר אומות העולם, שחי בציות מוחלט לאביו, מת על עוונותינו, וקם מן המתים כדי להביא חיים חדשים לכל מי שמאמין בו (ישעיהו פרק נ“ג פסוק 5; הבשורה על פי יוחנן פרק ג‘ פסוק 16). באמצעות ישוע נוכל ליהנות ממערכת יחסים אוהבת עם אלוהים שנועדנו לקיים מלכתחילה. עצם מטרתנו כבני אדם – לאהוב את אלוהים ולאהוב זה את זה – מתממשת בו. כאשר אנו מקדישים את חיינו לישוע, יש לנו את ההבטחה שהוא לעולם לא יעזוב אותנו (הבשורה על פי מתי פרק כ“ח פסוק 20). יתר על כן, נוכחותו האוהבת עוזרת לנו לגדול בידע על אלוהים ובחמלה כלפי אנשים אחרים. יהיו הנסיבות אשר יהיו, אנו ההולכים אחר ישוע, יודעים מדוע אנו חיים.

משמעות אולטימטיבית, מהותית, ניתן למצוא רק במערכת יחסים עם האל שברא אותנו. נוצרנו על מנת לאהוב את אלוהים ולאהוב אחרים. עם זאת, אנו ניצבים בפני שאלות מרתיעות המשפיעות עמוקות על חיי היומיום שלנו: באיזה סוג עבודה עלי לבחור? היכן לגור? האם אני רוצה להקים משפחה? כל אחד.ת מאיתנו ניחן בכישרונות, תחומי עניין וסיפורים ייחודיים, ואנו כמהים לחיות את החיים בצורה הטובה והמלאה ביותר. מציאת תשובות למטרתנו האישית בחיים יכולה להיות מאבק ממושך, אך המאבק נעשה קל הרבה יותר כאשר אנו מציבים את אלוהים במרכז כל פעולותינו. הוא נותן תחושה עמוקה ונצחית של מטרה, גם כאשר הקריירות או חיי המשפחה שלנו הם רחוקים מלהיות אידיאליים.

התנ"ך אינו כדור בדולח המספק תשובות ברורות לכאורה על העתיד שלנו, אבל הוא כן מספק נקודת מבט להתמודדות עם השאלות האלה. תהא אשר תהא עבודתנו, משפחתנו ורמת ההכנסה שלנו, משמעותנו ניתנת על־ידי אלוהים ומתגשמת בישוע. החיים בשבילו נותנים לנו תחושה של מטרה שלעולם לא ניתן לכבות או להחליף (הבשורה על פי יוחנן פרק י״ד פסוק 6).